אָמַ֙רְתִּי֙ אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָ֔ר אֹֽחֲזָ֖ה בְּסַנְסִנָּ֑יו וְיִֽהְיוּ־נָ֤א שָׁדַ֙יִךְ֙ כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת הַגֶּ֔פֶן וְרֵ֥יחַ אַפֵּ֖ךְ כַּתַּפּוּחִֽים׃
ליקוטי מוהר"ן
רֵיחַ זֶה בְּחִינַת הַטְּרָחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ וְלָבוֹא אֶל הָרַב, וְזֶה בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת (שיר השירים ז׳:ט׳): וְרֵיחַ אַפֵּךְ, בְּחִינַת (קהלת ב׳:ט׳): אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִי – חָכְמָתִי שֶׁבְּאַף עָמְדָה לִי (מ"ר קהלת סדר ב', ע"ש במ"כ), דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵהָרַב כִּי אִם עַל־יְדֵי טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת, וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הָרֵיחַ.